עכותיקה

עברו מאז מספר שנים של היעדרות מן העיר, וכאשר הוזמנתי לצלם נסיעה בעכו הכוללת אירוח במלון הבוטיק עכותיקה, יותר מהתרגשתי לחזור. זמן לבדוק מה השתנה בעכו, זמן לבדוק מה השתנה אצלי. 

– – –

באחת השנים המשמעותיות בחיי גיליתי את עכו. גרתי אז בשבי ציון השכנה, בבית שנוף הים נשקף ממנו ונסיעות על קו תל אביב- נהריה הפכו לדבר שבשגרה. הסמטאות של עכו היו אז כמו בית שני, וחברי לשנת שירות ואני נהגנו לבלות ברחבי השוק והעיר העתיקה לא מעט. אני זוכרת עוד אז, שכל ביקור בעכו גרם לי לחשוב כמה פוטנציאל אדיר טמון במקום החד פעמי והכל כך מיוחד הזה.

עברו מאז מספר שנים של היעדרות מן העיר, וכאשר הוזמנתי לצלם נסיעה בעכו הכוללת אירוח במלון הבוטיק עכותיקה יותר מהתרגשתי לחזור. הנסיעה העלתה בי ניחוחות נוסטלגיים של זמנים רחוקים וזה התיישב לי בדיוק במקום הנכון. זמן לבדוק מה השתנה בעכו, זמן לבדוק מה השתנה אצלי.

– – –

המלון לא מתנהג כאחד המלונות, אם כי הייחודית שלו היא בכך שבסמטאות העיר העתיקה פזורות מגוון הסוויטות שלו- רחוקות מספיק בשביל השקט, קרובות מספיק כדי להרגיש חלק. כל אחת מהן שונה מקודמתה, כל אחת מהן מעניקה חווית אירוח אחרת: חלקן עם חלל מרכזי משותף הכולל סלון ומטבח, חלקן עם בריכה מחוממת, חלקן עם נוף לים, חלקן בסגנון מערה ועוד. היופי הוא שכולן ללא יוצא מן הכלל מעוצבות באופן מרהיב ומדויק המשלב אותנטיות, אסתטיות, חדש וישן, פינוק ויוקרה.

עכותיקה כבר זמן מה נמצאת ברשימת וויש ליסט המלונות שלי וכל כך שמחתי להיווכח שלא סתם. עוד בכניסה, במעבר דרך הטרקלין המרכזי אל הסמטה האחורית, התחלתי לחוש בקסם המיוחד שיש למקום להציע.

זוגות, משפחות, חברות, אירוח קבוצתי על דורי – כל אחד יכול למצוא את עצמו בעכותיקה ולהרגיש שהוא חי בעכו. כי בעכותיקה, עכו זה בכלל המלון, סמטאות העיר העתיקה הן המזדרונות, ועכותיקה זה החדרים. כמה מיוחדת החוויה הזו. 

לאחר התמקמות בסוויטה שלנו שמחלונותייה נצפה הים הכחול של חצי האי, התיישבנו במרפסת של הטרקלין המשותף ופתחנו לעת שקיעה, איך לא, בקבוק יין. השמש ירדה אל הים וחברתי שהצטרפה אליי ואני שקענו יחד איתה בשיחות נפש עמוקות כי עכו מביאה איתה את המוזה.

סצנת הקולינריה בעכו צמחה מאוד בשנים האחרונות, אבל היי לייט קצת פחות מוכר, קיים במקום בו אכלנו ארוחת צהריים שנקרא חומוס אל עבד אבו חמיד. המקום מאפשר לטעום את נפלאות המטבח המקומי וחושף את החיך למנות עכואיות ביתיות, מיוחדות, צבעוניות וטעימות להפליא.

– – –

בערב התלווינו למאיר ותמר בעלי המלון, שהכירו לנו את האנשים שמחיים את עכו.

פגשנו את מרים שבביתה ההיסטורי יזמה חדרי אירוח ומציעה חוויה קולינרית מקומית גם כן. במטבחה נתנה לנו ברוחב לב לטעום מכל הטוב והמתוק שהיא עושה, והמלבי שלה היה אחד הטעימים שאכלתי מימיי.

– – –

המשכנו למסעדת אלמרסא המעולה השוכנת בנמל הדייגים, שם אכלנו ״מהדייג לצלחת״ ושמענו את התאהבותם של מאיר ותמר בעכו, ועל החלטתם להשקיע במיזם תיירותי מקומי. בין היתר גילינו שהם הזוג היהודי היחיד שגר בלב העיר העתיקה, ושמחנו לדעת שהחיים בשכונה מתקיימים בדו קיום מוחלט. לבסוף, קינחנו בתה פרחים מקומי במקום עם אווירה קסומה שמחייה את הנפש.

למחרת התהלכנו אל החלל המרכזי של המלון, שם אכלנו ארוחת בוקר מפנקת בטרסה הצופה לים, והמשכנו לשוטט בשוק העיר. בשוק כמו בשוק, הדברים נשארו כשהיו. הדוכנים עמוסים בכל טוב, ריח הדגים באוויר מהול בריח מי דבש מעורבב עם מי ורדים מתוקים, והתבלינים מסודרים בערימות שלל צבעים מרהיבים.

– – –

רוכלים צועקים, התיירים מסתובבים ואני התמלאתי אופטימיות מהשינוי שחל בעכו, וגם מהשינוי שחל בי מאז אותם ימים יפים. בשוק כמו בשוק, הדברים נשארו כשהיו. הדוכנים עמוסים בכל טוב, ריח הדגים באוויר מהול בריח מי דבש מעורבב עם מי ורדים מתוקים, והתבלינים מסודרים בערימות שלל צבעים מרהיבים.

– – –

למחרת התהלכנו אל החלל המרכזי של המלון, שם אכלנו ארוחת בוקר מפנקת בטרסה הצופה לים, והמשכנו לשוטט בשוק העיר. בשוק כמו בשוק, הדברים נשארו כשהיו. הדוכנים עמוסים בכל טוב, ריח הדגים באוויר מהול בריח מי דבש מעורבב עם מי ורדים מתוקים, והתבלינים מסודרים בערימות שלל צבעים מרהיבים.

– – –

יחד עם זאת, שמחתי גם על כך שכמו בשוק כך אצלי – ישנם דברים שלא משתנים ושלעיתים לחזור אל הישן והמוכר זה דווקא לצאת אל החדש. סעו לעכו. 

עוד מקומות אהובים עלי